אני מזכה את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו, למעט העבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בה הוא מורשע.
האישומים ותשובת הנאשם
1. הנאשם, יאיר דרור, יליד 1985, מואשם בכך שביום 14.5.08, בסביבות השעה 02:45, נהג בכביש מס' 1 בירושלים בצורה פרועה תחת השפעת אלכוהול ונסה להימלט מניידות משטרה שהורו לו לעצור ואף רדפו אחריו, תוך שהוא מנסה לנגח אחת מהן. עוד הוא מואשם בכך, שכאשר נתפס לבסוף, "התנגד פאסיבית" למעצר, וכן נמצאו בכיסו 1.32 גרם חשיש.
על כל אלו הוגש נגדו כתב אישום (שתוקן לאחר מכן) המייחס לו עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) ו-(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "
חוק העונשין") והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה בשכרות לפי סעיף 62(2) ו-(3), בהתאמה, לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן - "
פקודת התעבורה") ונסיעה במהירות בלתי סבירה לפי סעיף 62(1) לפקודה בניגוד לתקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - "
תקנות התעבורה"). עוד יוחסה לנאשם עבירה של החזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן - "
פקודת הסמים").
2. ב"כ המאשימה טען בנאום הפתיחה, כי הניסיונות לניגוח הניידת מקימים גם את יסודותיה של עבירת החבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, ובית המשפט התבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - "
החסד"פ") ולהרשיע את הנאשם גם בעבירה זו.
בסיכומיה, ציינה המאשימה כי היא אינה עומדת על הרשעה בעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, וכי אם יורשע הנאשם בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד, היא לא תעמוד על הרשעתו בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות בלתי סבירה.
3. בתשובתו לאישום הודה הנאשם בנהיגה בקלות ראש, וטען כטענה מקדמית שהאישום בגין נהיגה במהירות בלתי סבירה נבלע בעבירה האמורה. העובדות שביסוד שאר העבירות שיוחסו לנאשם הוכחשו על ידו.
הגרסאות לעניין נהיגת הנאשם
א.
גרסת השוטרים
4. המאשימה העידה מטעמה את השוטרים שנסעו בניידת שפתחה במרדף אחר הנאשם (להלן - "
הניידת הראשונה") ואת אחד השוטרים שנסע בניידת נוספת שהצטרפה למרדף בשלב מאוחר יותר (להלן - "
הניידת השנייה"). בניידת הראשונה נהג השוטר יניב קראוס (להלן - "
קראוס"), מיחידת סיור ציון, ועמו נסעה לימור מזרחי (להלן - "
מזרחי"), שבמועד האירוע שרתה כשוטרת בשירות חובה במשטרת ישראל. שוטר הניידת השנייה שהעיד הוא שאקור סלים (להלן - "
סלים"), שוטר בתחנת שפט בנוה יעקב, שנסע בניידת השנייה על יד הנהג.
5. קראוס ומזרחי העידו, שבעת שנסעו בכביש מס' 1 בירושלים לכיוון דרום, ביום 14.5.08 בסביבות השעה 03:00, הבחינו באזור צומת הגבעה הצרפתית, ברכב הנאשם, ג'יפ אדום מסוג "איסוזו", הנוסע בנתיב הנגדי "עם ארבעה וינקרים" וכל כלי הרכב האחרים צופרים לו (עמ' 16, ש' 6-7 לפרוטוקול). מזרחי העידה ש"אנו יודעים שרכב שנוסע בצורה כזו, יש סיכוי שזה שבל"ר" (עמ' 12, ש' 19 לפרוטוקול). קראוס העיד לעניין אופן הנהיגה, ש"הוא [הנאשם - צ.ז] לא יכול היה לנהוג מהר, כי היו הרבה רכבים שהוא סטה ביניהם והם צפרו לו ... לפני המרדף הוא נהג בצורה פרועה, אבל לא מהירה, בכך שגרם לרכבים לסטות" (עמ' 19, ש' 16-19 לפרוטוקול).
בצומת המטה הארצי ביצעו השוטרים שבניידת הראשונה "פניית פרסה" לנתיב הנגדי והחלו בנסיעה אחרי הנאשם לכיוון צפון. השוטרים העידו, שסימנו לנאשם לעצור באמצעות שימוש באורות הניידת המהבהבים, אורות גבוהים, סירנה וכן קריאה במערכת הכריזה, אולם הלה לא נענה לקריאתם ו"נסע בצורה מהירה מאד", תוך שהוא "חותך רכבים" (עמ' 12, ש' 20 לפרוטוקול). השוטרים עלו על הכביש העילי המוביל לשכונת פסגת זאב (שכונה על-ידי העדים "הגשר"), שם החלו לצמצם את הפער בינם לבין רכב הנאשם (עמ' 13, ש' 22 לפרוטוקול).
6. על פי עדותו של קראוס, בשלב זה הנאשם "האיץ במהירות מאד גבוהה" (עמ' 16, ש' 9 לפרוטוקול) ונסה לנגח את הניידת, שבשלב זה נסעה במקביל לו:
"נסעתי אליו במקביל מצד שמאל שלו, עם כריזות וסירנה עובדת וכחולים ואורות גבוהים ווינקרים דולקים וסימנתי לו לעצור בצד, עם הידיים וגם עם הכריזה. אותו נהג של הג'יפ ניסה לנגח אותי ... כשהוא האיץ, והוא על הנתיב הימני, אני הייתי על הנתיב השמאלי לידו, האצתי לאותה מהירות שהוא האיץ, ואחרי מספר שניות שאני מנסה להגיד לו לעצור בצד, הוא סבב את ההגה שמאלה בצורה חזקה ונסה לנגח אותי שמאלה לכיוון מעקה הבטיחות שיש שם. מהבלימה שלי הוא פספס והמשכנו בנסיעה. ניסיתי אותו דבר מצד ימין, נסעתי במקביל אליו מצד ימין שלו, עדיין ניסיתי עם כריזות לבקש ממנו לעצור, כל זה יחד עם דיווחים שוטפים לכל הניידות. הוא נסה לנגח אותי על המחלף הראשון של הפסגה. הכוונה לפנייה אחת שלפני הפנייה לסיירת דוכיפת ... איך שהגענו למחלף ממש הוא נסה לנגח אותי על מעקה הבטיחות כשאני הפעם מצד ימין שלו" (עמ' 16, ש' 9-23 לפרוטוקול).
משנשאל בחקירתו הנגדית האם היה מגע בין רכבו של הנאשם לבין אחת הניידות, השיב קראוס: "במזל לא היה" (עמ' 19, ש' 22-23 לפרוטוקול). גם מזרחי העידה שבשלב מסוים - הגם שאינה זוכרת מתי בדיוק - נסה הנאשם לנגח את הניידת: "באיזה שהוא שלב הרכב ניסה לנגח אותנו לגדר, הוא נצמד אלינו, כמעט נגרמה תאונה, יניב סטה עם הרכב לצד שמאל כדי שלא להידבק לגדר" (עמ' 13, ש' 2-3 לפרוטוקול).
7. בנקודה זו, העיד קראוס, עקפה הניידת הראשונה ניידת של תחנת שפט, היא הניידת השנייה. מזרחי העידה שסברה שיש לצור קשר עם נהג הניידת השנייה על מנת לגייסו למרדף (עמ' 14, ש' 13-14 לפרוטוקול) ועל כן יצרו קשר עם משל"ט ציון, אתרו את נהג הניידת השנייה ובקשו ממנו לסייע להם (עמ' 13, ש' 3-5 לפרוטוקול). סלים, שנסע בניידת השנייה, העיד כדלהלן:
"אני נוסע עם עוד שוטר, כשאני יושב לצידו, מצומת הפסל הלבן לכיוון התחנה על רחוב עוזי נרקיס. בשלב כלשהו אני שומע כריזה של ניידת ואני מסתכל לצדדים ולא רואה, עד שלב שהוא שאני מבחין בניידת עם הכחולים המהבהבים. בקשתי מהשוטר שהיה איתי להאט ואני רואה את הניידת השנייה נוסעת אחרי איסוזו וכל הזמן כורז לו בכריזה לעצור. הבנתי שמשהו לא בסדר עם הרכב. גם אנחנו היינו עם אורות כחולים. נסענו בניידת משטרה. הבנתי שמשהו לא בסדר. הצטרפתי לשוטר. עליתי מולו בגל, הבנתי שהוא במרדף אחרי האיסוזו, שהוא מנסה לעצור אותו והרכב לא עומד" (עמ' 9, ש' 7-13 לפרוטוקול).
בחקירתו הנגדית העיד סלים כדלהלן:
"ש: מתי בדיוק הבנת שמתנהל מרדף?